שני סוגי אופסייט – מה עדיף?

חשבתם שאופסייט נועד אך ורק להשתחרר מהשגרה, ליהנות מחיק הטבע ולשחק משחקי גיבוש משעשעים עם החבר'ה מהמשרד? אז זהו, שלא לגמרי. אומנם יש אופסייטים שמתמקדים בחוויה חברתית ובאווירה כיפית, אבל יש גם אופסייטים שבאים לתת מענה עסקי-מקצועי עמוק. השאלה הגדולה היא – איזה סוג עדיף, ואיך תדעו לבחור נכון?

אופסייט חווייתי: כיף וגיבוש לפני הכול

במרכז האופסייט החווייתי עומדות פעילויות שנועדו ליצור גיבוש חברתי ומצב רוח מרומם. במקום לנתח דוחות פיננסיים או לתכנן אסטרטגיות עסקיות, המשתתפים נשאבים לתוך פעילות משותפת וכיפית – החל מטיולים בטבע, דרך משחקי גיבוש חווייתיים ועד לבישול משותף או אימון ספורטיבי מאתגר.

למה זה טוב?

• חיזוק קשרים בין-אישיים: כשצוחקים יחד, מתמודדים עם אתגר משותף או מתחרים במרוץ קבוצות, נוצרת אינטראקציה חברתית חזקה יותר מאשר בישיבת צוות במשרד.

• שבירת השגרה: להחליף את נוף המשרד ואת שולחן העבודה בפעילות יצירתית בטבע או אפילו בעיר אחרת מספק לעובדים תחושת רענון ומאפשר להם לחזור עם אנרגיות חדשות.

• תחושת שייכות: אופסייט חווייתי מחזק את הקשר בין העובדים לארגון. הם מבינים שהמעסיק משקיע בטיפוח רוח הצוות, מה שמגביר את שביעות הרצון והנאמנות שלהם.

אופסייט מקצועי: הרבה מעבר לכיף

לעומת זאת, ישנו אופסייט מקצועי, המתמקד בהיבטים העסקיים והמקצועיים של החברה. במקום להתחרות במרוץ משימות או לטפס על קיר טיפוס, משתתפים בסדנאות ייעודיות, יושבים במפגשי תכנון אסטרטגי ופותחים את הראש לרעיונות חדשים בסביבה שונה מהרגיל. בדרך כלל, אך לא תמיד, זה אופסייט מסוג "הנהלה".

למה זה טוב?

1. שיפור תחושת השייכות והחיבור לארגון: עצם היציאה מהשגרה ופגישת הצוות על רקע שונה מחיי היומיום יוצרת חוויה מלכדת ומחזקת את תחושת השייכות.

2. פיתוח מקצועי ואישי: סדנאות מקצועיות, תהליכי למידה אינטנסיביים והזדמנויות לחשיבה אסטרטגית מעשירות את העובדים בכלים חדשים, המשפיעים גם על עתיד החברה.

3. עידוד יצירתיות וחשיבה חדשנית: שינוי הסביבה השגרתית מאפשר חשיבה "מחוץ לקופסה".

4. חיזוק עבודת הצוות: גם באופסייט מקצועי יש מרכיבים של שיתוף פעולה — דיונים קבוצתיים, סיעורי מוחות ופעילויות אסטרטגיות משותפות.

5. הכרה בערך העובדים: עצם העובדה שהארגון בוחר להשקיע במשאבים, מרצים או לוקיישן ייחודי לצורך ההתכנסות מעביר לעובדים מסר ברור: "אתם חשובים לנו".

ומה אם משלבים בין השניים?

הרבה ארגונים מגלים שכדי להפיק את המקסימום מהאופסייט, אין צורך לבחור רק באחד מהסוגים – אפשר לשלב בין שניהם. בבוקר, נניח, מתקיימות סדנאות מקצועיות ותהליכי תכנון אסטרטגיים, ואחר הצהריים עוסקים בפעילויות גיבוש כיפיות, מנוחה בבריכה או ארוחה משותפת בחיק הטבע. אך יש לזכור כי לעיתים, תפסת מרובה – לא תפסת. החשש מיום עמוס מדי, שמחולק לשני חלקים (כאשר מן הסתם הסשנים "המקצועיים" יהיו הראשונים ולאחריהם הפעילות הקלילה יותר), הוא שהיא תהפוך למעמסה. אם משלבים, צריך להיזהר מהמינונים.

אז מה עדיף?

אין תשובה אחת נכונה. הכול תלוי במטרה של הארגון ובצרכים המיידיים שלו.

• אם הדגש המרכזי הוא גיבוש חברתי, יצירת אווירה חיובית ושיפור הדינמיקה בין העובדים, אופסייט חווייתי יספק את הסחורה.

• אם יש צורך להניע תהליכים עסקיים, לבנות אסטרטגיות חדשות, לפתח כישורים מקצועיים ולהכניס מוטיבציה ארגונית מחודשת, כדאי ללכת על אופסייט מקצועי.

• ולמה לא גם וגם? לעיתים, השילוב בין השניים מייצר ערך כפול – העובדים זוכים בהעמקה מקצועית לצד חוויות כיפיות, והארגון מרוויח עובדים מגובשים שחוזרים למשרד עם זיק בעיניים. כל זאת בהסתייגות שהשילוב בין שניהם צריך להיות מדוד וזהיר כדי לקבל את היתרונות שבדבר.

בשורה התחתונה, אופסייט – בין אם הוא חווייתי או מקצועי – יכול להיות מהלך אסטרטגי מצוין לקידום החברה, לשיפור המורל והלכידות ולפיתוח חשיבה חדשנית. העיקר הוא לתכנן מראש ולשאול: מה אנחנו באמת רוצים להשיג? כי כשמאפיינים נכון את הצרכים והמטרות, האופסייט הופך לכלי עוצמתי המעורר השראה, מרענן את השגרה ומצית תשוקה מחודשת בעובדים.